תסמינים וגורמים לשיעול

 

 

תסמינים / סימפטומים

שיעול כרוני יכול להופיע עם תסמינים נוספים, כגון: 

  • נזלת או גודש באף
  • תחושה של נוזל היורד בלוע האחורי עם או בלי הוצאה של ליחה
  • גירוי מתמיד  בגרון וכחכוח קולני מטריד
  • צרידות בדיבור
  • צפצופים בנשימה וקוצר נשימה
  • צרבת או טעם חמוץ בפה
  • כאבי גרון
  • תחושה של חוסר אויר או קושי בשאיפה עמוקה של אויר לריאות דם בשיעול (במקרים נדירים).

 

גורמים לשיעול

שיעול שנמשך מעל 8 שבועות הוא לרוב תוצאה של בעיה רפואית כלשהי, ולעיתים שילוב של שניים או יותר גורמים.

שיעול כרוני נוצר בדרך כלל כתוצאה מאחד מהגורמים הבאים, או שילוב של כמה מהם:

 

טפטוף אחר אפי – ליחה (Postnasal drip) - מצב בו יש יצירת ליחה על ידי רירית האף או רירית הסינוסים. הליחה מעורר את רפלקס השיעול.  זוהי תסמונת השיעול מדרכי נשימה עליונות. הליחה יכולה להיות תוצאה של רגישות אלרגית לאלרגנים סביבתיים:  קרדית אבק הבית, נבגי עובש, בעלי חיים, או אלרגנים של צמחים ועצים שונים, הפורחים בסביבה, ומפזרים אבקה, שמגיעה לדרכי הנשימה.

 

אסתמה - יכולה להופיע בעקבות חילופי עונות, דלקת וירלית של דרכי הנשימה העליונות, חשיפה לכימיקלים, חשיפה לריחות או לאוויר קר. ישנו סוג מסויים של אסתמה בו שיעול הינו התסמין העיקרי.

החזר קיבתי-וושטי (ריפלוקס) – עליה של חומצות קיבה במעלה הוושט ועד הגרון, לעיתים עם תחושה של חמיצות בפה. הגירוי שנוצר גורם לשיעול, שבהמשך גורם להחמרה של הריפלוקס.

תופעת לוואי לדלקת דרכי נשימה - זמן רב לאחר החלמה מדלקת ריאות, שפעת או דלקת וירלית בדרכי נשימה עליונות (הצטננות)  עלול להישאר שיעול כתסמין יחידי.

מחלת השעלת - היא מקור לשיעול כרוני במבוגרים. שכיחות המחלה עלתה בשנים האחרונות.

תרופות ליתר לחץ דם – אחת מתופעות הלוואי של תרופות מקבוצת מעכבי האנזים אנגיוטנסין לטפול ביתר לחץ דם הוא שיעול כרוני, הנמשך כל עוד נוטלים את התרופה

ברונכיטיס כרונית – דלקת כרונית של הסמפונות נחשבת כחלק ממחלות ריאות חסימתיות, אשר בעיקר רווחות במעשנים או מעשנים לשעבר.

בחלק מהמצבים לעיל חשיפה לריחות חריפים כמו בשמים, חומרי ניקוי, ריחות בישול, עשן חומרי דלק או אפילו ריח הדפוס של עיתון יכולים לגרות את דרכי הנשימה ולעורר את רפלקס השיעול.

שיעול יכול להיווצר גם כתוצאה מגורמים נדירים יותר כגון:

 שאיפה של גופים זרים כמו חלקיקי אוכל

ברונכיאקטאזיס (דרכי נשימה פגומות)

ברונכיוליטיס (דלקת בסימפונות הקטנים)

ציסטיק פיברוזיס – מחלה תורשתית

ריפלוקס מהגרון לתיבת הקול (חומצת קיבה העולה לגרון)

סרטן ריאות

ברונכיטיס (דלקת סמפונות) עם תאים אאוזינופילים שאינה כתוצאה מאסתמה.

סרקואידוזיס (קבוצות של תאים דלקתיים בחלקים שונים בגוף, לרוב בריאות)

 

גורמי סיכון

אחד מגורמי הסיכון העיקריים לשיעול כרוני הוא עישון, בין אם בעבר או בהווה. גם אנשים הנחשפים באופן קבוע לעישון פאסיבי עלולים לפתח שיעול כרוני, או פגיעה ריאתית.

אצל נשים יש נטייה לרפלקס שיעול רגיש יותר, ולכן הן מהוות קבוצת סיכון גבוהה יותר מגברים לפיתוח שיעול כרוני.

במצבים בהם האמצעים הרפואיים לא הצליחו לאתר את מקור השיעול, מחליט הרופא לאור מצבו הרפואי של החולה, על ניסיון טפולי, עד לדיכוי מוצלח של השיעול.

 

סיבוכי השיעול

שיעול מתמיד עלול להפריע למהלך השינה, ולכן הוא גורם לעייפות של הגוף. כמו כן, הוא מהווה גורם למגוון של בעיות נוספות:

 

כאבי ראש

סחרחורות

הזעת יתר

איבוד שליטה על השתן

שברים בצלעות

עלפון

קושי בנשימה

לקביעת פגישה 24 שעות ביממה: 053-9956142