אסתמה
אסתמה
מחלת האסתמה היא מחלת ריאות כרונית של דרכי הנשימה, הנקראת בעברית גם קצרת הסמפונות או גנחת. המילה אסתמה ביוונית פירושה נשימה כבדה ומילים אלה מתארות בדיוק רב את אופי וסגנון הנשימה של החולה בעת התקף של קוצר נשימה. בעת ההתקף (וגם מדי פעם באופן שגרתי) עליו להיות מצויד במשאף המכיל מינון מדוד של תרופה המרחיבה את הסמפונות - דרכי הנשימה, כמו ונטולין או בריקלין, שתאפשר מעבר חופשי של אוויר וחמצן אל הריאות ומהן החוצה. מצבי לחץ או מתח נפשי עלולים לתרום להחמרתו של התקף האסתמה אך הם אינם מהווים גורמים ישירים של המחלה עצמה.
אנשים רבים לא מקשרים בין מחלת אסתמה לבין אלרגיה אך בעצם מדובר בשתי תופעות שיש ביניהן קשר הדוק. ברובם המוחלט של המקרים - התסמינים של האסתמה, בעיקר בצעירים, מופעים באדם עם אלרגיה לגורמים סביבתיים.
בזמן התקף מתרחשים התהליכים הבאים: התכווצות של השריר הנמצא בצינורות דרכי הנשימה, הפרשה של ריר צמיג לחלל הסמפונות והתעבות דופן הסמפונות על ידי תהליך דלקתי. כל אלו גורמים להצרות של דרכי האוויר החוצה מן הריאות. הצרות זו יכולה להתבטא בצפצופים עקב מעבר אויר בצינור צר. כתוצאה מכך הגוף נכנס למצב של מצוקה פיזית והחולה חש שאינו מסוגל לנשום. במקרים חמורים עלול התקף האסתמה אפילו לגרור איבוד הכרה או מוות.
יש החושבים על אסתמה כמחלה של "התקפים" בהם אתה מרגיש טוב ולפתע מופיע חוסר באוויר המתבטא בקוצר נשימה, אך אסתמה יכולה להיות מצב כרוני ממושך המתבטא בתסמינים שונים.
תסמינים של אסתמה
- שיעול - בעיקר בלילה, במאמץ גופני, בזמן צחוק או בחשיפה לאוויר קר.
- צפצופים – קולות הנשמעים כשריקה מהריאות במהלך הנשימה, בעיקר בנשיפת האוויר.
- לחץ ומועקה בחזה.
- קוצר נשימה מתמיד, קוצר נשימה בהתקף או קוצר נשימה בעקבות מאמץ גופני.
- כאב בחזה בעיקר בשכיבה פרקדן.
- שימוש בשרירי הנשימה בין הצלעות ובצוואר במצב של נשימה מאומצת.
- עייפות עד תשישות.
גורמים המחמירים את האסתמה
גורמים רבים עלולים לעורר את הדלקת והנפיחות בדרכי הנשימה ולגרום לחסימתם. לכן אבחון הגורמים המעוררים את הדלקת מהווים צעד ראשון חשוב לשליטה על האסתמה.
מעוררי האסתמה הם:
- אלרגנים כמו קרדית אבק הבית, בעלי חיים, אבקת פריחה של עצים, דגניים, שיחים ועובשים.
- חומרים מגרים כמו זיהום אויר ועשן סיגריות.
- מאמץ גופני.
- אוויר קר או אוויר חם ולח.
- זיהומים של דרכי הנשימה – וירוס של דרכי הנשימה, סינוסיטיס או שפעת.
- תרופות כמו חוסמי ביתא ליתר לחץ דם ותרופות נוגדות דלקת כמו אספירין.
- עליית מיצי קיבה לושט ודרך הלע לדרכי הנשימה – תופעה הנקראת רפלוקס.
- הריון.
אבחון המחלה
- תשאול מפורט על הפעילות בחיי היומיום, העבודה והסביבה כדי לאתר את מעוררי האסתמה שלך.
- בדיקה גופנית בעיקר של הריאות.
- תבחיני עור לזיהוי האלרגנים המעוררים את האסתמה.
- תפקודי ריאות (ספירומטריה) – בדיקה במכשיר המודד את זרימת האוויר מהריאות בנשיפה. מראה ירידה בשיעור הזרימה עם שיפור בזרימה לאחר מתן תרופות מרחיבות סמפונות (כמו ונטולין או בריקלין)
- בדיקת תגר – על ידי מאמץ גופני – בעיקר בצעירים או על ידי מתן חומר הנקרא מטאכולין הגורם להיצרות דרכי הנשימה באנשים עם נטיה לאסתמה. תבחין תגר מבוצע במקרים בהם יש חשד לאסתמה ותפקודי ריאות אינם מעידים על כך. מטרתו לבצע גרוי שיעורר את האסתמה.
טיפול באסתמה
- הימנעות מחשיפה לגורמים המעוררים את האסתמה.
- טפול תרופתי להקלה מידית בהתקפים של קוצר נשימה, שכוללים בעיקר מרחיבי סמפונות בשאיפה (אינהלציה) או במשאף (דוגמאות: ונטולין, בריקלין, ארובנט).
- במידה ואירועי קוצר הנשימה תכופים מומלץ לתת טפול תרופתי מונע יומיומי. הטיפול מתבצע במשאף או באבקה, ומכיל שילוב של מרחיב סמפונות הפועל לזמן ארוך ותרופה סטרואידלית, המגיעים לדרכי הנשימה ומקלים על הדלקת.
- טפול חיסוני – אימונותרפיה או דסנסיטיזציה.
- טפול ביולוגי הניתן בזריקה כל מספר שבועות. קיימות מספר תרופות מסוג זה הפועלות בשלבים שונים למניעת התפתחות התהליך הדלקתי בדרכי הנשימה.
