קדחת השחת מאחורינו – אז למה הנזלת האלרגית והגרד לא מרפים?

אנחנו נוהגים להתייחס לקיץ כאל עונה צחיחה, שבה הירוק הופך לצהוב. האמת היא, שצמחים רבים פורחים בעונה זו, בעיקר בשדות, בתעלות ובחללים פתוחים. לצידם מתפתחות פטריות עובש במקומות לחים והן מפזרות נבגים (תאי רביה של הפטרייה), שגורמים לגודש ונזילה מהאף, התעטשויות מרובות, דמעות וגרד בעיניים, כבדות בפנים ובסינוסים וכאבי ראש.

לעיתים הנזלת והמחלות של מערות הפנים מקורם בהצטננות, כלומר הדבקה עם וירוס. 

על-מנת לברר מקור של אלרגיה יש לבצע אבחון בעזרת תבחיני עור אצל מומחה לאלרגיה.

כדי להפחית את הסיכוי להופעת תסמינים כתוצאה מאלרגיה מומלץ להקפיד על הכללים הבאים :

1. השעות המתאימות ביותר לטיול הן בין 05:00 ל- 10:00 בבוקר, כאשר ספירת האבקה היא הנמוכה ביותר. 
2. מומלץ ליטול את התרופות האנטי-היסטמיניות (נגד אלרגיה) לפחות 30 דקות לפני היציאה החוצה, כדי לאפשר להן לפעול.
3. כדאי להקפיד על מקלחת יסודית לאחר שהיה באזור עם חשיפה לצמחים. 
4. עובדים בגינה בפעילויות מפזרות אבקה כמו כיסוח דשא? השתמשו במסכה להגנה על אזור הפנים. 
5. על-מנת למזער את סיכויי החשיפה לאבקה מומלץ להימנע מתליית כביסה בחוץ ולשמור על בית סגור. עדיף לייבש בגדים במייבש כביסה.

המזגן עצמו אינו גורם לאלרגיה, אבל יש תופעות שמתרחשות סביב הדלקת המזגן, שגורמות להופעת התסמינים המוכרים של נזלת וגרד. לעיתים המעבר מחום לקור גורם להפעלת רירית האף ולנזלת, הנראית כמו התקף אלרגיה. 

במקרים בהם מסנן המזגן מכיל נבגי עובשים ואבק יופיעו תסמינים של נזלת וגרד.  

במרבית המקרים הופעת התסמינים מתרחשת מאחר וריריות האף באדם האלרגי הינן רגישות ונמצאות בגרוי תמידי, בדומה לפצע או שפשוף פתוח בעור. שינויי טמפרטורה, חשיפה לריחות חריפים כמו בושם או עשן או חשיפה לאדי כלור יגרו את ריריות האף בדומה לפיזור מלח על עור פצוע. ויגרמו לנזלת, התעטשויות וגודש באף.

אלרגיות בעור מתלקחות בהרבה מקרים בקיץ. הנפוצות שבהן הן דלקת עור אטופית (אקזמה, אסתמה של העור) ואורטיקריה (סרפדת). 

ניתן לצמצם את הופעת התסמינים על-ידי הקפדה על הכללים הבאים:

1.  להימנע מחשיפה לשמש. דלקת עור אטופית יכולה להחמיר במצבים של חם והזעה. חשוב להקפיד על שתיה מרובה, להימנע מחמום יתר של הגוף ועל שימוש במגיני קרינה. רצוי לנקות ולשטוף את העור המזיע לעיתים קרובות.
2. יש להיזהר מצמחים בעיקר ממגע עם סרפד. לעיתים גם מגע ישיר עם דשא או צמחים אחרים עלול להוביל להופעת פריחה. במקרים של רגישות לצמחים מומלץ לצאת בלבוש עם שרוולים ארוכים ומכנסיים ארוכים.

יש אנשים, בעיקר ילדים קטנים, המגיבים קשה לעקיצות יתושים. מקום העקיצה הופך נפוח והנפיחות נשארת מספר ימים. לעתים המקום מזדהם ונותרת צלקת. מומלץ להשתמש בתכשירים דוחי יתושים. אך במקרים רבים השימוש באמצעי דחיה אינו מועיל דיו והיתושים מוצאים דרך לחדור ולעקוץ. 

במקרים של עקיצות ותגובות מרובות מומלץ לבצע טיפול מונע באמצעות תרופה אנטי היסטמינית באופן קבוע למשך כל עונת היתושים (הקיץ).

עקיצות דבורים וצרעות נפוצות יותר בקיץ. הסיבה העיקרית לכך היא הנטייה שלנו לשהות זמן רב יותר בחוץ ובלבוש קצר, כך שעורנו חשוף. עקיצה של דבורה יכולה לגרום לתגובה מקומית גדולה או לפריחה מפושטת. לעיתים העקיצה עלולה לגרום לתגובה אנפילקטית עד לכדי סכנת חיים. מומלץ לאנשים שחוו תגובה אנפילקטית להגיע לאבחון אצל רופא אלרגיה.

כדי להימנע מעקיצות יש ללבוש בגדים ארוכים, להימנע מצבעים בוהקים, להימנע מבשמים ודיאודורנטים מתוקים ולהתרחק ממקורות מזון ומכוורות.